החלטה בתיק ס"ע 41958-03-10

1.         התובע אשר עבד אצל הנתבעת מ-1/00 ועד 5/06, הגיש בחודש 3/10 תביעה כנגד הנתבעת לקבלת גמול עבור עבודה בשעות נוספות, לקבלת תוספת המכונה "תוספת נהג זהיר", להחזר בגין גילום תקבול שלטענתו, לא קיבל את התקבול עצמו, וכן תבע דמי הבראה.

            הנתבעת בכתב הגנתה העלתה טענת התיישנות, לפחות בהתייחס לתביעות המתייחסות לתקופה שלפני 23.3.03, וכן בהתייחס לכל תביעה לפיצויי הלנה.

כמו כן, טענה הנתבעת, כי הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה אינן חלות על הצדדים, בהעדר אפשרות לפקח על שעות עבודתו של התובע ולחילופין, כי היה בין הצדדים הסדר באשר לאופן תגמול, שלקח בחשבון את עניין השעות הנוספות.

הנתבעת טענה, כי היה שינוי במבנה השכר אצלה, וזאת החל מסוף שנת 2002.

הנתבעת הוסיפה וטענה, כי שיטת התגמול החדשה, הביאה לכך שהסכום שהשתכר התובע, עלה על הסכום שהיה מקבל, לו היה ממשיך לעבוד על בסיס שכר יסוד וגמול שעות נוספות, כפי שעבד סוף שנת 2002.

2.         תצהירי העדות הראשית מטעם התובע, מתייחסים אף הם לכל עילות התביעה, ולא רק לעילה שעניינה גמול עבור עבודה בשעות נוספות.

הוא הדין, אף באשר לתצהירי הנתבעת.

במעמד הדיון המוקדם לפני כב' הרשמת דרוקר, נוסחה כפלוגתא השאלה - אם ניתן היה לפקח על עבודת התובע, וכן נוסחה כמוסכמה, כי שיטת חישוב השכר שונתה בסוף שנת 2002, כאשר במקום מרכיב של שעות נוספות, שונו לתובע רכיבים שכונו "תוספת איכות ונקודות עודפות".

השאלה - האם יש להתייחס למרכיבים אלה כחלק מהתשלום עבור שעות נוספות, נוסחה כפלוגתא.

התובע הגיש בקשה להיפוך נטל הראיות בו ביקש, כי חקירת עדי הנתבעת באשר לחישוב שכרו של התובע ובלשונו: "חקירת עדיה בסוגיה זו", תקדם להבאת ראיות התובע. 

הרשמת בהחלטתה מ-7.4.11, ציינה כי לא ברור לה, מה הבסיס החוקי לבקשה, ואין מקום לקבלת הבקשה בשלב זה, ובמעמד דיון ההוכחות יוכל התובע להעלות טענותיו.

בדיון מתאריך 2.1.12 טען התובע, כי הנתבעת מודה בטענותיו, ולכן יש מקום להפוך את נטל הבאת הראיות.

בקשתו בעניין זה נדחתה, תוך שהורינו לתובע לצרף את כל תלושי השכר הרלוונטיים, להבהיר מהו הסכום המדויק אותו הוא תובע במרכיב של גמול עבור עבודה בשעות נוספות, בהתייחס לתקופה שטרם התיישנה, ותוך חיוב התובע בהוצאות.

בר"ע שהגיש התובע נדחתה.

3.         התובע לאחר דחיית בקשת רשות הערעור מטעמו, הגיש בקשה חוזרת להיפוך סדר הבאת הראיות, ולאחר מכן הגיש "השלמת בקשה חוזרת להיפוך הבאת סדר הבאת הראיות".

            ההנמקה לבקשת התובע הינה, כי קיימת טענת "הודאה והדחה" בגרסת המשיבה שהובעה בתיק אחר, על כך שלא שילמה לתובע גמול שעות נוספות מתאריך מסוים.

            עוד הוסיף ב"כ התובע, שבמקום להגיש בקשתו בבת אחת, עושה זאת טיפין טיפין ולסירוגין, ובבקשה המכונה "השלמת בקשה חוזרת" הוא טוען, כי מאחר ותחשיבי הנתבעת אינם ברורים, יש להתייחס לתקנה 114א' לתקנות סדר הדין האזרחי, וכי ברגע שהנתבעת מודה שלא שילמה גמול שעות נוספות מתאריך מסוים, הנטל עובר אליה להוכיח, כי התגמול האחר ששילמה מכסה את השעות הנוספות.

4.         הנתבעת בתשובתה ציינה, כי אין ממש בטענות התובע על הטעיית בית הדין, כי התובע לא תמך בקשתו בתצהיר, הגם שהיה עליו לעשות כן ועל כן, דין בקשתו להדחות על הסף, כי התובע בסעיף 8 למסמך המכונה "השלמת בקשה חוזרת להיפוך סדר הבאת ראיות", מפנה לסעיפים בתצהירו של מאן דהוא בשם אופיר שוורץ, אלא שבתיק שלפנינו, אין כל תצהיר של אדם בשם אופיר שוורץ.

בהקשר זה נציין, כי בתיק בית הדין מצוי תצהירו של התובע ותצהיר של עד התובע בשם אורן טבצ'ניק, תצהירים שהוגשו ב-11.4.11, ואין תצהיר כלשהו של אדם בשם אופיר שוורץ, ועל כן יש ממש בנטען בעניין זה בתגובת המשיבה/הנתבעת.